בובת דאגה
זו מסורת עתיקה מגואטמלה,
שם לא היו פסיכולוגים ופסיכיאטריים אז יצרו בובות
שהילדים יספרו להם את הדאגות שלהם לפני השינה
ובכך יפקידו את הדאגה אצל הבובה והבובה תדאג במקומם בלילה
והם יוכלו לישון בנחת.
כשהכנתי בובות כאלו אתמול בלילה עם ילדיי והם מיד שאלו-
אבל אמא זה באמת??
השבתי להם שעוד הרבה לפני גואטמאלה
אצלנו במקורות כתוב 'דאגה בלב איש ישיחנה',
יש כח תרפויטי לשיחה..
מחקרי מח מראים שכאשר מביעים רגשות במילים
הדבר יכול להפעיל את קליפת המח הצדדית הקדם מצחית הימנית,
אשר מעכבת את הפרשות ההורמונים מחלקי המח שאחראים על כאב רגשי.
יש כח תרפויטי לשיחה וגם ליצירה עצמה
היצירה עצמה מרגיעה ומעניקה זמן איכות של השתקעות והסחת דעת,
המגע עם החומרים הרכים צמר ומנקה מקטרות מרגיעה גם היא את המערכת
ומעניקה רגעים מתוקים של רוגע ונחת בתוך הכאוס
מזמינה אותך למצוא את הזמן ליצור עם הילדים
זהו זמן איכות יקר ומרפא עבור כולנו
אז מה צריך?
2 מנקה מקטרות
חוט צמר לשיער ולחולצה
חרוז לראש
4 חרוזים קטנים לידיים והרגליים
ואם אין את החומרים האלו תמיד אפשר לאלתר-
אולי יש קשים?
או קרטון קורנפלקס שאפשר לגזור בדמות בובה?
תהנו ותשלחו לי תמונות שלכם יוצרים זה תמיד כיף ומשמח!
וכאן יש קישור להדרכה מוסרטת להכנת בובת דאגה: